
|
|||||||||
סורופטימיסט וינה מכבדת זכרון של סורו חברות יהודיות שנרצחו בשואה
ביקרנו דליה וילר ואנוכי בווינה, בהזמנת חברות סורופטימיסט אוסטריה ומיוחד חברות מועדון וינה 1.
נסיבות הביקור היו מרגשות במיוחד: באוסטריה מניחים אבני זיכרון, אך הן אינן חרוטות ביד, אלא במכונה והן גדולות מאבני הנגף האחרות. בנוסף, הן חלקות לגמרי כך שלא ניגפים בהן ויכול לקרות שחולפים על פניהן מבלי להבחין בהן. בשל כך, נאסר על האוסטרים לכנות את האבנים בשם "אבני נגף" (STOLPER STEINE) והן קרויות בשם "אבני זיכרון" ((STEINEN DER ERRINERUNG.
אחת מחברות סורופטימיסט אוסטריה היא היסטוריונית שחקרה את נושא השואה וגילתה כי 55 סורופטימיסטיות אוסטריות יהודיות נרצחו. בשבוע האחרון, ב-19.9.19 הונחה האבן הראשונה בווינה. האבן הונחה ליד מקום מגוריה של מי שהייתה נשיאת מועדון וינה 1 האחרונה בתקופת השלטון הנאצי. היא, נמלטה לארה"ב (מועדון וינה, הוקם ב-1929ורק לאחרונה חגג 90 שנים לקיומו). כשסיפרתי למשפחתי על האירוע, ומכיוון שאבי היה יליד וינה, החליט אחי, המתגורר בברלין להצטרף אלינו. דליה, אחי ואני הגענו לווינה. התארחנו במלון אותו מנהלת אחת מחברות המועדון וממוקם ממש במרכז העיר בקרבת קתדרלת פטרס. חברות האיגוד והמועדון התרגשו מאד מהיענותינו להזמנתן ומבואנו. היינו, למעשה, אורחי הכבוד באירוע. טרם בואנו, נשאלתי ע"י החברות אם ברצוננו לקרוא תפילה, או קטע שירה באירוע והן אישרו בברכה את בקשתי לשיר.
במהלך הטקס, שרנו דליה ואני את שירה של חנה סנש - "הליכה לקיסריה" במהלך הטקס נשאו דברים גם נשיאת האיגוד האוסטרי, נשיאת מועדון וינה 1 וההיסטוריונית שהניעה את המהלך. לאחר הטקס, התארחנו יחד עם כמה מחברות מועדון הסורופטימיסט בביתה של נשיאתו.
במהלך הביקור, הגשנו לנשיאת האיגוד האוסטרי מגן מיוחד, שהוכן עפ"י החלטת חברות מועדון נהריה אשר בשומען על האירוע החליטו לתרום את המגן.
לאחיותינו בסורופטימיסט אוסטריה ומועדון וינה 1. האחיות בסורופטימיסט ישראל ומועדון נהריה
|