ביקרנו דליה וילר ואנוכי בווינה, בהזמנת חברות סורופטימיסט אוסטריה ומיוחד חברות מועדון וינה 1.                                                  

נסיבות הביקור היו מרגשות במיוחד:
בכמה מדינות אירופיות, במיוחד בגרמניה, נהוג להניח "אבני נגף" – זוהי לוחית בגודל של כ- 10 X 20 ס"מ, עשויה מפליז ועליה חרוטים בעבודת יד, פרטים של אנשים/משפחות שנרצחו בשואה. הלוחית מוטמנת בתוך מדרכה, במקום בו גרו/עבדו/נרצחו האנשים המוזכרים בה. הלוחית אינה חלקה, יש לה גבשושית קטנה הגורמת לכך שאנשים החולפים במקום נתקלים בלוחית ומכאן שמה – אבן נגף.

באוסטריה מניחים אבני זיכרון, אך הן אינן חרוטות ביד, אלא במכונה והן גדולות מאבני הנגף האחרות. בנוסף, הן חלקות לגמרי כך שלא ניגפים בהן ויכול לקרות שחולפים על פניהן מבלי להבחין בהן. בשל כך, נאסר על האוסטרים לכנות את האבנים בשם "אבני נגף" (STOLPER STEINE) והן קרויות בשם "אבני זיכרון" ((STEINEN DER ERRINERUNG.

אחת מחברות סורופטימיסט אוסטריה היא היסטוריונית שחקרה את נושא השואה וגילתה כי 55 סורופטימיסטיות אוסטריות יהודיות נרצחו.
חברות האיגוד באוסטריה החליטו לשתף פעולה עם ארגון ההנצחה האוסטרי ולהניח אבני זיכרון לכבודן.

בשבוע האחרון, ב-19.9.19 הונחה האבן הראשונה בווינה. האבן הונחה ליד מקום מגוריה של מי שהייתה נשיאת מועדון וינה 1 האחרונה בתקופת השלטון הנאצי. היא, נמלטה לארה"ב (מועדון וינה, הוקם ב-1929ורק לאחרונה חגג 90 שנים לקיומו).

כשסיפרתי למשפחתי על האירוע, ומכיוון שאבי היה יליד וינה, החליט אחי, המתגורר בברלין להצטרף אלינו. דליה, אחי ואני הגענו לווינה. התארחנו במלון אותו מנהלת אחת מחברות המועדון וממוקם ממש במרכז העיר בקרבת קתדרלת פטרס.

חברות האיגוד והמועדון התרגשו מאד מהיענותינו להזמנתן ומבואנו. היינו, למעשה, אורחי הכבוד באירוע.

טרם בואנו, נשאלתי ע"י החברות אם ברצוננו לקרוא תפילה, או קטע שירה באירוע והן אישרו בברכה את בקשתי לשיר.

במהלך הטקס, שרנו דליה ואני את שירה של חנה סנש - "הליכה לקיסריה"
מילים: חנה סנש
לחן: דוד זהבי
אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.
בטרם החילונו לשיר, סיפרתי לאורחות במקום מי הייתה חנה סנש וגם תרגמתי להן לגרמנית את מילות השיר. זה היה קטע מרגש במיוחד.

במהלך הטקס נשאו דברים גם נשיאת האיגוד האוסטרי, נשיאת מועדון וינה 1 וההיסטוריונית שהניעה את המהלך.

לאחר הטקס, התארחנו יחד עם כמה מחברות מועדון הסורופטימיסט בביתה של נשיאתו.

במהלך הביקור, הגשנו לנשיאת האיגוד האוסטרי מגן מיוחד, שהוכן עפ"י החלטת חברות מועדון נהריה אשר בשומען על האירוע החליטו לתרום את המגן.
על המגן, הנושא עליו את סמל הסורופטימיסט ואת דגל ישראל, נחרטה בגרמנית ההקדשה הבאה:

לאחיותינו בסורופטימיסט אוסטריה ומועדון וינה 1.                                                                                                                                        
תודה, כבוד והערכה על פרויקט "אבני הזיכרון" .

האחיות בסורופטימיסט ישראל ומועדון נהריה

דניאלה שטרן, מועדון נהריה