המועדונים שלנו:
דף הבית2030, ישיבה של ארגונים ישראלים
 
2030, ישיבה של ארגונים ישראלים
 
2030, ישיבה של ארגונים ישראלים

טיוטה

דו"ח קואליציית ארגוני החברה האזרחית ליישום אג'נדה 2030 (SDGs) בישראל

אפריל 2019

1. הקדמה:

דו"ח זה נכתב כחלק משיתוף פעולה של עשרות ארגוני חברה אזרחית בישראל  אשר רואים בחזון היעדים הגלובליים לפיתוח בר קיימא של האו"ם (ה- SDGs, אג'נדה 2030) כלי לשינוי פני החברה בישראל. לאור האמון בחזון זה, הוקמה בישראל קואליציה של ארגוני חברה אזרחית, אשר תפעל לטווח רחוק לקידום יישום חזונה בהשראת היעדים הגלובליים, תוך לימוד והשוואה לקואליציות דומות ברחבי העולם. במסגרת דו"ח זה הארגונים מבקשים להצביע כיצד הטמעה של יעדי אג'נדה 2030 בישראל תוביל להתמודדות טובה יותר עם בעיות עומק בחברה בישראל.
דו"ח זה - שהינו פרי עבודה של הקואליציה - מהווה תשתית ראשונית ליישום היעדים הגלובליים לשנת 2030 מנקודת מבט של החברה האזרחית, אשר תניח אבן יסוד ביצירת מנגנון בר קיימא להטמעה ויישום של האג'נדה בישראל. 

דו"ח זה איננו מביא לידי ביטוי את כלל הקשיים והאתגרים הרבים הקיימים בחברה בישראל, לרבות עוני, פערים כלכליים וסכסוך אלים מתמשך . בשלב הבא, יקדמו ארגוני הקואליציה דו"ח רחב היקף הכולל מעקב אחר המנגנונים ליישום ההיבטים ההוליסטיים של אג'נדה 2030, כמו גם בחינת עומק של מימוש היעדים והמטרות בישראל. בכך מתכוונת הקואליציה להביא לידי ביטוי את תמונת המצב בישראל על מגוון האתגרים והכשלים, לצד הכלים והפוטנציאל המאפשרים ליישם את מטרות האג'נדה באופן המרבי.

דו"ח זה נכתב טרם נחשף הדו"ח הממשלתי ליישום אג'נדה 2030.

מקומה של החברה האזרחית במהלך ליישום אג'נדה 2030

החברה האזרחית בישראל מורכבת ממאות ארגונים בעלי ידע ומומחיות בתחומים מגוונים.  לארגוני החברה האזרחית תפקיד מרכזי בקידום מדיניות, וכן הצלחות להניע מהלכים משמעותיים ארוכי טווח אשר אומצו על ידי הממשל בישראל (כגון: קידום הליכי חקיקה והחלטות ממשלה לקידום שוויון מגדרי, קידום רפורמה לשינויים בחינוך ובסביבה, קידום אנרגיות מתחדשות, חוק המחזור ועוד).

קואליציית ארגוני החברה האזרחית בישראל מזהה את אג'נדה 2030 כפלטפורמה בעלת פוטנציאל להוביל לשינויים מבניים בתפקוד המערכת השלטונית בישראל ולשיפור אופן ההתמודדות עם בעיות מהותיות בחברה. לארגוני החברה האזרחית ישנו תפקיד מרכזי בציבוריות בישראל, כאשר הם משמשים בין היתר ככלב שמירה, שמאיר ומעיר על כשלים הנסתרים מהעין הציבורית ומביא לקדמת הבמה קולות מודרים ומושתקים בחברה.
יתרה מכך, ארגוני החברה האזרחית השותפים למהלך לקידום ה SDGs סבורים כי הבשורה המשמעותית המגולמת בחזון שניסחו אומות העולם הינה התפיסה האינטגרטיבית המדגישה את הצורך בסינרגיה בין היעדים השונים להשגת מימושם ויישומם של כל אחד מהם בנפרד ושל כולם ביחד. במפגשי העבודה של החברה האזרחית  בלט עיקרון אינטגרטיבי זה כנקודת מוצא למהלך - כאשר עשרות ארגונים - ממגוון רחב של תחומי מומחיות ועשייה - התקבצו לימי דיונים למציאת המכנים המשותפים והדרכים להוביל לפעילות בראייה הוליסטית ומערכתית רחבה ומכלילה. בפגישות העבודה הללו באו לידי ביטוי העוצמה הטמונה בשיתוף הפעולה הרב תחומי, המאפשר שיתוף הידע והניסיון, הרחבת פרספקטיבה ויצירת טרמינולוגיה משותפת וזיהוי אפשרויות לפעולות עתידיות. קואליציית ארגונים רחבה ומגוונת יכולה להוות שחקן משמעותי מול הרשויות ולחזק כל אחד מהארגונים באופן עצמאי.

ארגוני החברה האזרחית רואים באג'נדה 2030 כפלטפורמה לרתימת שחקנים ושחקניות ויצירת שיתופי פעולה עם הממשלה ועם המגזר העסקי, בהתבסס על שינוי נקודת המוצא מ- Me ל- We. החברה האזרחית רואה באג'נדה כלי לעיצוב וגיבוש מדיניות, אשר מחזק את טענותיהם ומאפשר להם לקדם את עבודתם.
לצד הפוטנציאל הרב הטמון בפלטפורמה של 2030, ארגוני החברה האזרחית רואים לנכון להצביע גם על החששות הקיימים מפני יישום קלוקל של האג'נדה ואף מפני ניצול לרעה שלה. בין החששות שעלו בדיון שנערך בנושא במפגש העבודה השני של החברה האזרחית היו חששות מפני:
● סרבול יתר ו"סחבת" בתהליך העבודה ויישומה
● כלליות יתר, "אמורפיות" וקושי להפוך את החזון לפרקטיקה
● היעדר תקציבים לאורך זמן, אשר יאפשרו מימוש משמעותי והשגת יעדי ה SDGs עד לשנת 2030.
● שימוש של הממשלה בדו"ח החברה האזרחית כעלה תאנה לצורך טיוח פגמים וכשלים, באופן אשר יפגע בפועל באפשרות ליישם את היעדים הגלובליים בכלל ולספק מענה משמעותי לקבוצות אוכלוסיה מופלות בפרט.
● התבססות על נתונים ממוצעים כמייצגים את המצב במדינה שלא יביאו לידי ביטוי את הפערים והקוטביות בישראל. בחירה והתמקדות בנושאים בהם המדינה חזקה באופן יחסי שיציגו לכאורה מצג חיובי וטשטוש נושאים מורכבים שעלולים להציג תמונה פחות חיובית.

2. זיהוי הצורך בראייה מערכתית וסנכרון בין משרדי ובין מגזרי על מנת להתמודד עם בעיות לאומיות בישראל:

2.א. ישראל התחייבה לעמוד ביישום היעדים הגלובליים לפיתוח בר קיימא עד לשנת 2030. מדדים בינלאומיים הבוחנים כיצד מדינות העולם השונות יישמו עד כה את היעדים הגלובליים ממקמים את ישראל במקום 41 בעולם במפת יישום היעדים. כך עולה מדירוג על ידי ארגון ה- DASHBOARD של קרן ברטסלמן אשר ערך אינדקס עולמי להשוואה בין מדינות ביחס ליישום היעדים הגלובליים.  על פי דירוג זה, אחד היעדים החלשים ביותר בחברה בישראל הינו יעד 17 המדגיש את שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים, להשגת יעדי אג'נדה 2030. יעד נוסף המקבל דירוג נמוך הינו הפעילות למיגור העוני בישראל.
גם גופים בינלאומיים להם שותפה ישראל מזהים את עומק בעיותיה החברתיות והכלכליות של ישראל. במדידת העוני אשר פורסמה על ידי המוסד לביטוח לאומי בשנת 2015 עולה כי לפי ה-OECD, ההסתברות של ילד בישראל להיות עני היא 25%. לפי נתוני סקר הוצאות 2015 תחולת העוני בקרב כלל הנפשות בישראל גבוהה מזו שב-OECD ב-74%.

2.ב. הכשל:
ארגוני החברה האזרחית בישראל מזהים כיצד מדינת ישראל עדיין רחוקה מפתרונות בני קיימא בכלל יעדי ה SDGs ורבות מהמטרות הנקובות בכל אחד מן היעדים. כשל זה בא לידי ביטוי גם בנושאים בהם ישנה מודעות ורצון כן לייצר שינוי ושיפור מצב פני הדברים. כך, על אף שיש תכניות, ועדות ודו"חות המבקשים להתמודד עם בעיות רוחביות כגון בעיית העוני, הבריאות, אתגרים סביבתיים, שלום, היעדר שוויון מגדרי ועוד, עדיין השיפור רחוק מליצור שינוי משמעותי.

בחינה של תכניות ממשלתיות רבות שלא הצליחו לממש את ייעודן מלמדת כי אחת הסיבות החוזרות לכשלים בתכנון ויישום של מתווים ממשלתיים הנה היעדר התייחסות אינטגרטיבית לבעיות הנגרמות מצבר של חסמים ובעיות חברתיות ומנגד, היעדר חיבור של מנגנוניים ממשלתיים אשר יכולים להוות פתרון לבעיות.

דו"חות שונים של מבקר המדינה הצביעו על "היעדרה של מדיניות כוללת… ללא הכוונה ראויה, כל רשות פועלת על פי תפיסתה "; על כפילות בתפקידים של עובדים ממשרדים שונים הפועלים ללא תיאום או התייעצות ; על "תיאום לקוי" בין משרדים שהוביל "להתמשכות מיותרת של הטיפול בפניות"; על היעדר "גורם מרכז" ואי קביעת נוהל ברור וסדור "שיסדיר בין השאר את מנגנוני העברת המידע בין הגורמים השונים, ואת התיאום בין הגורמים הרלוונטיים" .

בדו"חות נוספים הדגיש מבקר המדינה כי היעדר בהירות בנוגע לגורם המתכלל פגע באפקטיביות של המדיניות. כך למשל בדו"ח  ביקורת מיוחד על תוכנית מיגור הגזענות של משרד החינוך: "על הנהלת המשרד לרכז את הסמכויות והמשאבים בידי גורם אחד כדי לאפשר לו לתכלל ולהוביל באופן אפקטיבי את נושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות על כל היבטיו… לאורך זמן ועל פי מדיניות אחידה, ברורה ועקבית; דהיינו, על משרד החינוך לגבש ולהכין, מבעוד מועד, תכנית פעולה משרדית מחייבת הכוללת יעדים, מדדים, משימות לפי לוחות זמנים ומנגנוני בקרה, שתנחה את כל יחידות המשרד ליישמם ולפעול באופן שיטתי ורצוף בנושא, במסגרת זמן קבועה ומתוך סינרגיה ביניהן" .

לצד הדוגמאות הללו ואחרות רבות  המציירות תמונה של היעדר חשיבה מערכתית בין משרדי הממשלה, ניכר כי הממשלה מודעת לחשיבותו של תכנון הוליסטי ואינטגרטיבי, ואף שמה אותו כיעד מרכזי. הדברים באים לידי ביטוי בספר תכניות העבודה של הממשלה לשנת 2019, שם מצוין בנספח כי "הערכת מצב אסטרטגית נועדה לשמש "מצפן משותף" המסייע בקבלת החלטות של כלל הממשלה", תוך ראייה לטווח רחוק. לצד זאת, הממשלה מכירה בעובדה כי "התמריצים הפועלים במערכת הממשלתית אינם מכוונים בהכרח לעבודה שיתופית מתוך ראייה ארוכת טווח" . בשולי הדברים יצוין כי התייחסות למרכיב האינטגרטיבי בנספח של ספר תכניות העבודה של הממשלה יכולה להסביר את הפער שבין הצבת המטרה של ההוליסטיות לבין היעדר היישום שלה בפועל, כפי שמעידים דו"חות מבקר המדינה. בכך ניכר פער בין הכשל באינטגרציה בפועל לבין המודעות ההולכת וגוברת - גם בקרב משרדי הממשלה - בצורך בשיתוף הציבור - אשר מושפע מזרמים עולמיים.

יצוין כי לצד תמונה זו, ניתן לזהות ניצנים של תהליכים אינטגרטיביים שנרקמו בממשלה בכנסת וגם כמובן בקרב ארגוני החברה האזרחית . אחת הדוגמאות המעניינות בתקופה האחרונה עולה ממסמך סיכום פעילות הוועדה לבניית תכנית אב-לאומית בתחום הזקנה (מארס 2019 - טיוטה לא סופית). מן הסיכום עולה כי הוועדה לקחה על עצמה לבנות את התכנית תוך התייחסות רב מערכתית ותכנית ושיתוף משרדי ממשלה רבים: "זאת הפעם הראשונה בתולדות המדינה שגורם ציבורי מאגד את כלל הנושאים הקשורים באזרחים הוותיקים – בריאות, רווחה, סיעוד, תעסוקה, פרישה ונושאים חשובים נוספים לתכנית כוללת אחת". התכנית אמנם רק גובשה אולם השינוי בגישה ניכר גם בהצהרת הכוונות של הוועדה אשר הניחה את הערך של "כבוד האדם" כערך שהוביל את עבודתה, וראתה לנכון להתחיל את עבודתה ממפגשים וראיונות עם זקנים וזקנות מאוכלוסיות שונות.

3. עקרונות מנחים :
לשם יישום 17 היעדים עד לשנת 2030, קואליציית ארגוני החברה האזרחית סבורה כי על הממשלה לפעול לאורם של 10 עקרונות מנחים ביחד. עשרת העקרונות המנחים, כפי שיפורטו להלן, זוקקו בדיונים של ארגוני החברה האזרחית תוך בחינה של מקרי הצלחה וכישלון של תכניות מדיניות בהווה ובעבר. העקרונות המנחים שלהלן נועדו להבטיח שהמדיניות שתיקבע - בכל תחום - תוביל לקידום ה SDGs.

העקרונות המנחים אשר יובילו למדיניות ממשלתית המיישמת את אג'נדה 2030:

1. תפיסת כבוד האדם
הנחת המוצא של מדיניות המשקפת את כבוד האדם הינה הכרה בערך המוסרי של כל אדם באשר הוא אדם, בשל אנושיותו - על כל גווניה. על המערכת השלטונית לפעול בחמלה ואמפתיה, ללא גזענות, ללא אלימות מילולית ופיזית כלפי האזרח, ומנקודת מוצא של הכרה בשונות ובמורכבות של כל שותף ושותפה, הכולל למידה מניסיון החיים המגוון שלהם/ן.

שאלות מנחות / אסטרטגיות ליישום מדיניות לפי עקרון זה:

- כיצד המדיניות מקדמת ומחזקת את תפיסת כבוד האדם באשר הוא אדם?

2. אמון ואמינות
יש לחזק תחושה של בעלות (ownership) ושותפות עמוקה, תוך יצירת תהליכים מבוססי אמון בין הצדדים והיעדר חשדנות הדדית. סקרים ומחקרים  מראים כי יש חשדנות וחוסר אמון של הציבור במוסדות ושירותים ציבוריים ובנבחרי ציבור. על מנת להוביל מהלך אינטגרטיבי משתף יש להניח תשתיות בוני אמון.

שאלות מנחות / אסטרטגיות ליישום מדיניות לפי עקרון זה:

- כיצד המדיניות מחזקת את אמון הציבור בממשל?
- האם הציבור מאמין שהממשל אכן מתכוונת לעשות את המהלכים הנדרשים?

3. הכללה, גיוון וייצוג
כל מדיניות תעוצב באופן המכליל אינטרסים וצרכים של קהילות שונות ומגוונות. הייצוג יהיה נרחב, בדגש מיוחד על קבוצות הסובלות מאפליות מרובות, ברוח עקרון העל של אג'נדה 2030: Leave no one behind. עקרון זה אין משמעותו בהכרח שכל השחקנים והשחקניות יושבים/ו בשולחן קבלת ההחלטות, אלא שהשקפותיהם/ן וחששותיהם/ן מיוצגים בשולחן ונלקחים בחשבון: don’t talk about us without us. במקביל, יש להבנות את המהלך מתוך מודעות לחסמים קיימים לאוכלוסיות מופלות: חסמים כלכליים, חברתיים, גיאוגרפיים, טכנולוגיים. התמודדות עם החסמים הללו וניסיון להסיר אותם במסגרת התהליך.

שאלות מנחות / אסטרטגיות ליישום מדיניות לפי עקרון זה:
- לשאול את השאלה: מי חסר מסביב לשולחן? מי מושפע/ת או יכול/ה להיפגע ממהלך זה ומי יכול/ה לתרום נקודות מבט נוספת? קולו/ה של מי לא נשמע בשלבים השונים של תהליך קבלת ההחלטות ויישום של מדיניות עד כה וכיצד ניתן להשמיעו?
- האם לאוכלוסיות המופלות יש גישה להשפיע על המהלך? מהן הפעולות שניתן לעשות על מנת להסיר בפניהם את החסמים (שינויי חקיקה או נהלים, תוספות תקציביות, פרסום בכלי תקשורת ורשתות חברתיות רלוונטיות)?

4. הטמעת ניתוח השלכות מגדריות בכל הליך
לצד נושא הייצוג במוקד קבלת ההחלטות, יש להטמיע את התפיסה לפיה נשים הן מרכזיות לעיצוב פתרונות בני קיימא בסוגיות של מדיניות, תוך הכרה בעובדה שפעמים רבות קולן נדחק. גיבוש כל מדיניות מתוך פרספקטיבה מגדרית ותוך ניתוח הצרכים וההשלכות של המדיניות על נשים וגברים ממגוון קבוצות האוכלוסייה ובפרט על נשים הסובלות מהדרה ושוליות. גיבוש המדיניות לפי עקרון זה, אשר מחייב התבוננות דרך עיניהן של נשים ממגוון הקבוצות באוכלוסיה, יקדם לא רק את זכויותיהן של אותן הנשים אלא אף יהווה אינדיקציה משמעותית ליישום המלא של היעדים לאור העיקרון של "לא להותיר אף אחד ואף אחת מאחור".
שאלות מנחות / אסטרטגיות ליישום מדיניות לפי עקרון זה:

- האם ישנה מעורבות של נשים לכל אורך התהליך? האם יש ייצוג של נשים ממגוון רחב של קבוצות כולל נשים מקבוצות מופלות באוכלוסיה?
- יצירת מנגנון של היוועצות להטמעה של שוויון מגדרי לאורך המהלך (ועדה לשוויון מגדרי שמלווה את המהלך, היוועצות תכופה עם ארגוני החברה האזרחית)

5. משילות משתפת
מיסוד שיתוף החברה האזרחית והתושבים/ות עצמם/ן - מתוך תפיסה של הדדיות ושותפות. מדובר ביצירה וביסוס של תהליכי bottom up המחזקים את האמון של התושבים/ות בממשל, ומאפשרים לבעלי מומחיות מגוונת להשפיע ולעצב מדיניות. כל זאת במטרה להוביל את האזרחים/ות לראות עצמם שותפים לבעלות על המהלך. בתוך כך יש למנף שיתופי פעולה והצלחות קיימות בשיתוף הפעולה בין סקטורים שונים. מדיניות הרואה בכל התושבים והתושבות שותפים/ות מרכזיים/ות בעיצוב וחיבור המדיניות הממשלתית. מדיניות זו תפעל לשינוי מנקודת מבט שרואה בתושבים/ות כצרכנים - כמי שרק נהנים או "משתמשים" בשירותים ממשלתיים - לעבר תפיסה המכבדת את האזרחים כשותפים להגדרת הבעיה ועיצוב פתרונה. המדיניות תבוסס על תפיסה לפיה יש לקבל את בני האדם באשר הם - על כל מרכיביהם.

שאלות מנחות / אסטרטגיות ליישום מדיניות לפי עקרון זה:
- כמה גורמים שותפים לקבלת ההחלטות?
- מה המשקל שיש לחברה האזרחית בקבלת החלטות?
- כיצד הופכים את האזרח לשותף ולא רק צרכן של שירותים?

6. לחשוב צעד קדימה: מערכות תומכות חיים
על כל מדיניות להישקל ולהבחן בתרומת ישראל למאבק על שמירה של חיוניות ובריאות מערכות תומכות חיים של כדור הארץ לאורך זמן ( כגון: אקלים, אוקיינוסים, אוויר ומים נקיים, מגוון ביולוגי) ויצירת  מרחב בטוח לפעילות אנושית.

שאלות מנחות / אסטרטגיות ליישום מדיניות לפי עקרון זה:

- האם הצעדים הנשקלים מסייעים ליציבות האקלים או פוגעים בה?
- האם מיושם עקרון הזהירות בכל פיתוח, מדיניות או פעילות מסחרית?
- האם פעולה זו תשמר ותאפשר התחדשות של משאב זה או תכלה אותו?

7. הדורות הבאים:
בחינת התהליך מזווית ראייה של הדורות הבאים, תוך שיתופם ובחינת השלכות התהליכים עליהם. יצירת "מרחב עתידי" של מומחיות בתחומי איכות הסביבה, משאבי הטבע, מדע, פיתוח, חינוך, בריאות, משק וכלכלה, דמוגרפיה, תכנון ובנייה, איכות חיים, טכנולוגיה ומשפטים, הכולל את השפעת המדיניות בתחומים אלה על הדורות.

שאלות מנחות / אסטרטגיות ליישום מדיניות לפי עקרון זה:
- קיום הליכי היוועצות עם בני ובנות נוער, באמצעות רשתות חברתיות, כנסים, מפגשים עם מועצת התלמידים והתלמידות הארצית.
- כיצד מהלך זה ישפיע על יכולת הדורות הבאים לממש את הצרכים שלהם?

8. גישה הוליסטית
הטמעת התפיסה לפיה לא ניתן להוביל לשינוי בעיות מהות בחברה ללא:
● זיהוי הזיקה וההשפעות ההדדיות  של תחומי חיים שונים על היקף הבעיה.
● חתירה לפתרונות מערכתיים במעלה הזרם במענה לאתגרים חברתיים לאומיים תוך הסתכלות רב תחומית ורב ממדית.
● חיבור בין הפתרונות המוצעים לסוגיות חברתיות. 
● יצירת בהירות בין זיהוי הבעיה לפתרונות המוצעים.
● ניתוח המרכיבים וההשלכות הכוללות של החלופות לפתרון

שאלות מנחות / אסטרטגיות ליישום מדיניות לפי עקרון זה:
- האם המדיניות מצליחה לתת מענה לבעיה מן השורש, או רק לסימפטומים שלה?
- כיצד תופעה או בעיה זו מושפעת מתופעות או בעיות אחרות?
- איך פתרון זה ישפיע על מרחבים אחרים, אלו השלכות יהיו לו שלא נראות לעין במבט ראשון?
- כיצד ניתן לזהות וליצור פתרון שיש בו מכפלות רווח חברתי (co benefits).
- אלו יעדי SDGs רלוונטיים לצורך השגת היעד שעומד בבסיס התכנית מושא המהלך?

9. תכנון לטווח ארוך תוך הצבת יעדים ומדדים ברורים:
יצירת תוכניות פעולה אסטרטגיות ארוכות טווח הכוללות את כלל היעדים, המטרות והפעולות למימוש, תוך הצבת מדדים ברורים למדידה והערכה של אפקטיביות הפעילות השלטונית למימוש החזון.

שאלות מנחות / אסטרטגיות ליישום מדיניות לפי עקרון זה:
- אלו השלכות יש לפעולות ומהלכים אלה לחוסן, עמידות ואפשור של דורות הבאים ליהנות מיציבות אקלים, משאבים טבעיים ובריאות מיטיבה?

10. שקיפות וממשל פתוח בכל התהליכים
תהליכי עיצוב מדיניות תוך שקיפות, פתיחות ופרסום כל מידע אשר יכול לתרום לאזרח/ית להבין ולהתייחס למדיניות המגובשת. השקיפות תעשה תוך איזון עם אינטרס היעילות, אולם תהיה בעלת עדיפות למעט מקרים חריגים. ההליך יהיה שקוף לכל הפחות בצמתים המרכזיים של המהלך: זיהוי השותפים למהלך, הגדרת הבעיה, זהות הגוף המתכלל והמנטר, מידע על התקציב ועל חלוקתו, התכנית שגובשה ותוצאות הניטור של יישומה מעת לעת.

שאלות מנחות / אסטרטגיות ליישום מדיניות לפי עקרון זה:
כיצד אפשר להבנות בתוך קבלת החלטות שיתוף אזרחי בעיצוב מדיניות?
איזה תהליכים קורים בעולם שאפשר ללמוד מהם בהרחבת המנעד הדמוקרטי השיתופי ?


4. מאפיינים ואבני דרך לתהליך:
על מנת לפעול לאורם של העקרונות המנחים שלעיל במטרה להשיג את היעדים הגלובליים בישראל עד שנת 2030, להלן משורטטים אבני דרך וכן מאפיינים שמן ההכרח שיהיו חלק מכל תהליך עיצוב מדיניות.

4.א. שותפויות
“The achievement of the 2030 Agenda for Sustainable Development and the Sustainable Development Goals will require all hands on deck. It will require different sectors and actors working together in an integrated manner by pooling financial resources, knowledge and expertise. In our new development era with 17 intertwined Sustainable Development Goals and 169 associated targets as a blue-print for achieving the sustainable Future We Want, cross sectorial and innovative multi-stakeholder partnerships will play a crucial role for getting us to where we need by the year 2030”.

אחד המרכיבים ההכרחיים להשגת היעדים הגלובלים עד לשנת 2030 הוא ביסוס מבנה עבודת מדיניות על שותפויות יעילות רב מגזריות, רב תחומיות. להלן כמה מן המאפיינים ההכרחיים של תהליך לבניית שותפויות:
● זיהוי דרכים לשיתוף פעולה ולשיח ישיר ובלתי אמצעי בין האזרחים והאזרחיות לבין הממשלה והרשויות הרלוונטיות. נקודת המוצא למהלך צריכה להיעשות מתוך זיהוי של האינטרסים המשותפים לגורמים השונים.
● יצירת מפתח ייצוגים להשתתפות בגוף המתכלל: יש לשים דגש על יצירת מערכת ייצוג שוויונית, שנותנת קול משמעותי לא/נשים ממגוון קבוצות האוכלוסיה, ומקבוצות מופלות בפרט, וכן לנציגי/ות הדורות הבאים.
● ניהול מוסדר של היוועצות וקבלת חוות דעת מצד ארגוני חברה אזרחית, א/נשי אקדמיה ואזרחים/ות מהקבוצה הרלוונטיות לדיון. יש להקפיד על ייצוג מגוון במהלך ואין להסתפק בנציג/ה אחד/ת.
● תגמול למשתתפים/ות במהלך מקרב החברה האזרחית והציבור הרחב, על מנת להתגבר על חסמים כלכליים.
● עיבוי מערכות יחסים של אמון שכבר קיימות: לבנות את שיתופי הפעולה על מערכות יחסים שכבר נבנו. שימוש בצינורות קיימים כמו ארגוני גג, פורומים/קואליציות קיימים לייעול מהלכי השיתוף, לצד קול קורא/ת לשותפים נוספים.
● הקפדה על שוויוניות והדדיות בין הגורמים המעורבים במהלך, והקפדה על בניית צעדים המטפחים אמון לאורך המהלך, מתוך מטרה לאפשר לשותפות להיות בת קיימא (מימוש עקרון העל- don’t talk about us without us).

מחזור שותפויות: האיור  הוא מודל לתהליך בניית שותפויות המחולק לארבעה שלבים ושנים עשר תתי שלבים. אין זה העתק של שותפות ספיציפית וגם לא התוויה - שותפויות לא מוכרחות להיראות כך! המודל המאויר הוא דרך קיצור לזיהוי השלבים המרכזיים האופיינים בהם כל שותפות בין-מגזרית תעבור.

4.ב. אבני דרך לתהליך ליישום עשרת העקרונות המנחים במימוש היעדים לפיתוח בר קיימא
● הקמת מסגרת ארגונית לניהול התהליך ותשתית תומכת - המסגרת הארגונית תתן מענה לעיצוב וניהול התהליך, תיאום בין כלל הגורמים, גיבוש המתודולוגיה של העבודה, איסוף בסיס הנתונים לצורך קיום התהליך וקבלת החלטות (פירוט בהמשך).
● תקציב - הגדרת תקצוב ייעודי וברור לאורך זמן: על התקציב לכלול בחובו מימון של התהליך לצד מימון של היישום והניטור שלו.
● זיהוי בעלי העניין, וגורמים משפיעים ומושפעים:
○ גופים משפיעים: מיפוי גופים, ארגונים, ומוסדות מהממשלה, מהשלטון המקומי, אנשי אקדמיה, עסקיים וחברות, ארגונים חברתיים, מומחים בעלי עניין.
○ גופים מושפעים: זיהוי קבוצות, מגזרים מוחלשים שיושפעו מהתהליך (נשים, זקנים, ילדים, עובדים, ערבים, חרדים, בעלי מוגבלויות ואחרים)
● רתימת בעלי העניין לתהליך - זיהוי ורתימת גורמי המפתח הכי חשובים לתהליך שהשתתפותם בתהליך יבטיחו את הצטרפות המשתתפים האחרים.
● תיאום ציפיות לקראת המהלך: מה נדרש מהמשתתפים/ות, מה התוצר הצפוי, מה הצרכים של האוכלוסייה, וכן הלאה.
● זיהוי ומיפוי שורשי הבעיה באמצעות תיאור מצב קיים על בסיס מחקר ונתונים והערכות לגבי אופי התערבות נחוצה והשפעות אפשרויות לתהליכי התערבות.
● הגדרת מדדים - הגדרת מדדים מייצגים למדידה שנותנים תמונה רחבה על התחום.
● בניית תכנית פעולה מפורטת הכוללת יעדים, מטרות, מדדים, חלוקת אחריות וסמכות ולוח זמנים מפורט.

תהליך מלווה של התהליך:
- מיפוי של מודלים קיימים בישראל ובמדינות אחרות ולמידה מהצלחות וכישלונות באותו תחום פעולה.
- בחינת מחקרים קיימים, נתונים ומאמרים של מומחים, ובחינה של מקורות ראשוניים, הכוללים ראיונות וקבוצות מיקוד עם נשים וגברים מאוכלוסיות מגוונות.
על מנת להשיג את המירב מהמהלך לאורך זמן יש לערוך חזרה על הליכי המיפוי בצמתים משמעותיים נוספים לאורך התהליך, בהם הגדרת הבעיה והמטרות יחד עם שותפים שמתווספים למהלך.

4.ג. הצעת הקמת מנגנונים ממשלתיים לביצוע
● גוף מתכלל בעל סמכויות רב-מערכתיות לתכנון אסטרטגי, אשר יהיה אחראי לסינכרון בין כלל הגורמים הממשלתיים והאזרחיים כאחד.
● וועדה מייעצת בין-מגזרית שמלווה את המהלך (הבנייה פורמלית של הגוף, כולל מימונו)
● גוף האמון על מעקב אחר יישום ההחלטות באופן קבוע של הפעילות הממשלתית לאור התכנון האסטרטגי, לרבות החלוקה התקציבית בין הגורמים השונים ומימושם הראוי. מאפייני הגוף המנטר:
○ על הגוף להיות בר קיימא  לאורך זמן, ועליו לבצע את הניטור ואת הדיווח באופן מוסדר אחת לחצי שנה.
○ על הגוף להיות מצויד בכלים לבחינה בינמשרדית ובכלים לבחינת ההשלכות לפי 10 העקרונות המנחים שלעיל.
○ בגוף המנטר יהיה ייצוג מגוון בדגש על ייצוגן של אוכלוסיות מופלות.
○ המעקב ייעשה מתוך נקודת מבטן של קבוצות אוכלוסיה מופלות, על מנת לוודא כי המדיניות הממשלתית של אג'נדה 2030 - לא לשכוח אף אחד ואף אחת מאחור - אכן מתממשת.       
○ במקביל ,ייעשה מעקב גם על ידי הממשלה וגם על ידי הכנסת. 
○ המעקב המתמיד ייקח בחשבון ויציב מדדים השוואתיים והערכה ביחס המדדים וההערכה  למדינות ה OECD, ותוך בחינה ומחקר השוואתי של פעולות מקבילות במדינות אחרות לשם הפקת לקחים והשראה.
○ הצבת מדדים להצלחה וביצוע מעקב לטווח קצר וארוך תוך ביצוע תהליך עם שקיפות ככל שניתן תוך חשיבה משותפת, בדיקת על לאורך כל התהליך. שימו לב! יש לקחת בחשבון מראש כי פעילות המדידה בפועל כרוכה גם היא במשאבים שצריכים להיכלל בתכנון התקציבי מראש.

● גוף ביקורת חיצוני הבוחן למול את מידת האפקטיביות של מימוש היעדים תוך דגש על עבודת הסנכרון בין הגופים השונים.הגוף יבחן את מידת ההשפעה ואת הקשר בין מימוש יעדי התכנית לבין יישום יעדי ה SDGs.