המועדונים שלנו:
דף הביתחלוקת מלגות לזכר חברתנו דליה ימיני ז"ל , מועדון גבעתיים
 
חלוקת מלגות לזכר חברתנו דליה ימיני ז"ל , מועדון גבעתיים
 
חלוקת מלגות לזכר חברתנו דליה ימיני ז"ל , מועדון גבעתיים

ב-11 בפברואר 2019 התכנסנו בביתה של חברתנו חנה שליטין, לערב לזכרה של חברתנו היקרה, דליה ימיני ז"ל, שהייתה ממקימי מועדון סורופטימיסט גבעתיים ב-1992, ועוד קודם לכן חברה במועדון סורופטימיסט רמת גן.

 

דליה הייתה חברה פעילה במועדון סורופטימיסט גבעתיים והשתתפה בנכונות ובנמרצות שנים רבות בכל פעולות המועדון, עד שהכריעה אותה מחלתה. היא חסרה ליוסקה בן זוגה, לילדיה ארז, רותי ויעל ובני משפחתה הרבים שהגיעו לערב זה ולכל חברות המועדון.

משפחתה של דליה וחברות המועדון, בחרו לציין את זכרה בהענקת מלגות עידוד לסטודנטיות המתמחות בתחומי האמנות והחינוך שבהם עסקה דליה שנים רבות.


את הערב ניהלה נשיאת המועדון מרגלית שלאין                                                                                                         


בפתיחה קראה:
קטע משירו של יורם טהר לב: "היה לי חבר היה לי אח"
שבסופו הודגש:
"פה תישארי גם את דליה אחרי לכתך
והחברות אשר הייתה."

ערה בן יהוידע – קראה שיר של ויסלבה שימבורסקה ודברים בשמה של נירה ברוש, מנהלת בית הספר בן גוריון בגבעתיים שבו עבדה דליה במשך למעלה מעשרים שנה, כמורה למלאכה של הבנים, והעלתה על נס את תרומתה ללימוד המקצוע ובהתנדבות בכל נושא בית ספרי.

הבת רותי נשאה דברים בשם בני המשפחה.

מתוך דברים שנשאה חברתה הקרובה דסי, הדסה אחיטוב:

מטרה חשובה נוספת של איגוד הסורופטימיסט הינה שילוב נשים בכל מקצוע וכי לכל אשה יהא מקצוע שהיא עוסקת ומתמחה בו. כפי שהוגדרה המטרה: "מקצוע לכל אשה. אשה בכל מקצוע. "דליה למעשה פרצה דרך בהיותה מורה למלאכת יד במקצוע ."גברי" לא תפירה ורקמה אלא עבודות נגרות, עבודות בעץ שלימדה בנים וגם בנות.

הסורופטימיסט חותר לצניעות להתנדבות לחברות ולכנות, דליה ידעה לתת וידעה לקבל, דליה ידעה להעניק מעצמה בדיוק את מה שהיה נחוץ בזמן הנכון ובמקום הנכון והכל בשקט ובצניעות ושלא על מנת לקבל פרס ותשבחות.

דליה הייתה חברה למופת רעיה אם וסבתא שאין כמותן רבות במקומותינו, כולנו ראינו הערכנו והערצנו את התנהגותה ,יחד עם יוסקה , את אשר עשו ופעלו ואת אשר ידעו להימנע מלעשות כדי להעניק ליקרים להם כל אשר ניתן ואפילו יותר מזה.
דליה ידעה לקבל את הטוב ואת הפחות טוב, ידעה לא להתלונן ולא להתמרמר אלא לפתור את הבעיות הקטנות והגדולות שנכפו עליה ועל יוסקה, והכל מבלי להלין. הכרנו לפני למעלה מ-50 שנה, עברנו יחד כברת דרך לא קטנה.

בנינו למדו בכתה אחת מאז כתה א' והמשיכו בשירות הצבאי והקשר בינינו הקביל לקשר ביניהם. דליה הצטרפה לארגון נשים בינלאומי בו תרמה –וגם כאן בשקט ובצניעות . בכל אירוע לא ניתן היה לפתוח את הדלתות לפני שדליה עברה ליד כל שולחן ובחנה אותו וחוש האסטטיקה שלה ראה מה שהאחרים לא ראו. דליה התנדבה לתת שעורים בבית הגמלאי ובקשי מישהו ידע על כך לבד מהגמלאים עצמם אשר מאד מאד העריכו את תרומתה. וכאשר נתבקש סיוע בהכנת שעורי בית למספר תלמידים דליה ויוסקה קיבלו נער שהיה לתושב קבע בביתם הוא קיבל סיוע בלימודים בצירוף חום בייתי, שלא לדבר על שוקו ופינוק משני בני הזוג, וכאשר ולא אפרט עוד ועוד. שכן כל אחד מהנמצאים כאן יכול לספר אותם דברים מזווית שונה .

הרבה למדתי מדליה אשר הערכתי מאד ואהבתי, כאבתי את כאביה בשנים האחרונות כאבים אשר לא הלינה עליהם ואפילו מיעטה לספר, תמיד השתדלה לספר על דברים חיוביים ולהדגיש את הטוב והיפה.
יהי זכרה ברוך.

ארז ימיני , בנה של דליה מסר מלגה מטעם משפחת ימיני לסטודנטית לדיקלה בן שושן
ומרגלית שלאין, מסרה מלגה בשם חברות מועדון סורופטימיסט גבעתיים.
מצורפות תמונות מהערב המרגש לזיכרה של דליה ימיני ז"ל