המועדונים שלנו:
דף הביתסיכום ישיבת וועדה בכנסת למיום 5.7.16
 
סיכום ישיבת וועדה בכנסת למיום 5.7.16
 
סיכום ישיבת וועדה בכנסת למיום 5.7.16

סיכום ישיבת הוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי מיום 5.7.16
לדיון: טראומה בטיפול. פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי.

יו"ר הועדה, חה"כ עיידה תומא-סלימאן:

חברי הוועדה:
הנוכחים: חברות הכנסת עליזה לביא, שולי מועלם-רפאלי,
נעדרים: חברי הכנסת אילן גילאון, בני בגין, ג'מאל זחאליקה, נחמן שי
נוכחים לא חברי הוועדה: חברות הכנסת מירב מכאלי, מיכל רזין

חה"כ עיידה תומא-סלימאן יו"ר הוועדה פתחה את הישיבה ונתנה לח"כ שולי מועלם-רפאלי להציג את יום בריאות האשה.

ח"כ שולי מועלם -רפאלי, היא ציינה שמעט כל הנשים שמגיעות לטיפול בשל היותן מכורות סמים ואלכוהול או נשים המגיעות לאשפוז פסיכיאטרי הן אותן הנשים עם פגיעה מינית. לדעתה כאשר נתון זה יגיע לתודעה והבנה של משרדי הממשלה השונים תהיה דרישה למתן תקציבים. במהלך הישיבה התברר שהתקציב הייחודי ממשרד ראש הממשלה של 3 מיליון שקל שניתן לפני שלש שנים עומד להיגמר בסוף 2016. משרד הבריאות לא תקצב במסגרת תקציב המשרד חלופה.

חה"כ עיידה תומא-סלימאן יו"ר הוועדה בקשה מנציגות "בזכות"
הילה רימון-גרינשפן ועידית סרגוסטי, ומנציגות איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו ועו"ד ליאת קליין להציג את המסמך שהכינו." טראומה בטיפול. פגיעה מינית ואשפוז פסיכיאטרי: מיפוי שירותים ומדיניות בריאות. הדיווח מציג את השימוש שנעשה בשלשה המיליון שתוקצבו לנושא.

הן ציינו שלמעשה אין נתונים על אשפוז מגדרי ולכן אין תכנון ומדיניות. היות ואין הפרדה זו יש צרוך דחוף בהכשרת כל כוח האדם הפסיכיאטרי על המשמעות של הטראומה של הטרדה ואלימות מינית. המציגות בקשו מנציגות משרד הבריאות לערוך סקר על הניסיונות והשונים והמסקנות מניסיונות אלו.

במיוחד ריגש וגם הביא פן אחר העדויות של שתיים מנפגעות המינית והסובלות מטראומה . במיוחד הראשונה הסבירה מה שאנשי מקצוע לא ערים לו שהרצון של אנשי המקצוע לשמוע ולדובב אינו יכול להיות בשלב הראשון של הקשר. המצב הנפשי של disassociation מרחיק את האפשרות לקשר וכיום יש מעט מסגרות שמאפשרות את לתהליך להתקדם לקראת טיפול. העדה הראשונה היא כיום מתנדבת שעוזרת לאנשי המקצוע להבין את הנדרש. העדה השנייה שאושפזה בשל ניסיונות התאבדות כבר בגיל 16 וחצי ספרה על מספר רב של קשירות ועל התקפות מיניות בעת טשטוש לאחר זריקות. היא הדגישה את הצורך בהפרדה מוחלטת.

העדות השנייה הייתה של סטודנטית שהגיע לטיפול ועברה גם בטיפול הטרדה מינית ולא האמינו לה. עובדה שוב הדגישה את הצורך הדחוף בהכשרות רב מקצועיות גם בקהילה ובמקומות ההפניה וגם במסגרות הטיפוליות הפסיכיאטריות.

היה דיווח על ניסיונות של הפרדה ומיטות מיוחדות לנשים שעברו טראומה מינית. הניסיונות במספר בתי חולים הראו שצריך לשאוף לחזרה לקהילה במידת האפשר כי הטיפול הוא ארוך ויש צורך בעזרת הקהילה. בחלק מבתי חולים האשפוז הוא נפרד אך לרב בשל בעיות תקציביות אין הפרדה.

התקציב המיוחד ניתן כדי לנסות שיטות אשפוז שונים. שוב הוזכר גמר התקציב.

עו"ס חיה ישראל, הדגישה שהתקציב מסתיים.

ח"כ מירב מיכאלי, פנתה לחיה ישראל בטענה "מבחינתי את בכירה במשרד הבריאות ואם את אומרת "הלוואי ויכולנו להגיע למצב ש... זה נורא. כנראה תקרת הזכוכית הפנימית שלנו מונעת להפוך שולחן. את בעלת הבית, תהפכי שולחן אם צריך, ואנו נובא להפוך אתך."

יו"ר הוועדה הוסיפה: "הרשות למעמד האישה לא אמרוה לתקצב מיטות בבתי חולים אבל עשתה את זה כדי לפרוץ את הדרך, לא מתקבל על הדעת שבמקום להיאבק על תקציב, שאי חידושו זה עניין של חיים ומוות לנשים רבות, באים נציגי המשרד ואמרים כבדרך אגב שהתקציב עומד להיגמר. זה אחריותכן להרעיש עולמות ולהיאבק, ואנו כמובן נצטרף אליכן. ראש הממשלה, שר האוצר ושר הבריאות חייבים להפסיק לחלק נדבות ולעשות טובות, ולהכניס נושא כה חשוב לבסיס התקציב של משרד הבריאות.

יש לציין שחבל שהנושא הזה לא עלה בישיבה הראשונה בה נכח שר הבריאות!!

המסקנה מכל הדיווחים היא שהטיפול המועדף עבור קורנות תקיפה מינית הוא בקהילה ורק במצבים קיצוניים צריך אשפוז פסיכיאטרי אבל במידה ויש צורך רצוי הפרדה לא רק בחדרים נפרדים אלא במחלקות נפרדות כי חלק מהנשים חוו אלימות נוספת של צוות בתי החולים והמאושפזים.

ח"כ מיכל רוזין, חזקה את הצורך בהכשרה של הצוותים, גם בהכשרה הבסיסית וגם הדרכה מתמדת בעבודה. הכשרה והדרכה ימנעו לדעתה את השימוש בקשירות ובבידוד. היא ציינה שממידע שלה נשים חרדיות וערביות נמנעות להגיע לאשפוז בשל חששות אלו.

ח"כ עיידה תומא-סלימן סכמה את הדיונים: היא ציינה שההפרדה נדרשת לאור העדויות של הנפגעות וגם המלצות אנשי המקצוע שהעידו בוועדה. אבל לדעתה ההחלטה צריכה להתקבל במשרד הבריאות האחראי לנושא.

בו זמנית יש להכשיר את הצוותים הרפואיים כי הנשים מגיעות מסיבות שונות לאשפוז ולאו דווקא רק על רקע הפגיעה המינית (אף על פי מסתבר ש90% יש גם רקע של פגיעה מינית) ולכן יש צורך בהכשרה של כל הצוותים ורצוי לדעתה כבר בבתי הספר לרפואה.

"יש פער עצום בין ההצהרות של משרד הבריאות לתשומות בפועל. הפער הזה מעיד על חוסר הבנה אמתית של מהי בריאות נשים ומהי רפואה מגדרית. זה עולה שוש ושוב בדיונים השונים שאנו מקיימות פה בהיבטים שונים של בריאות האישה. הגיע הזמן שהממשלה תגבה את ההצהרות כבר בתקציב הקרוב.

יש לציין שאף אחד מחברי הכנסת הגברים החברים בוועדה לא נכח בישיבה. כנראה שהנושא אינו שייך להם.