המועדונים שלנו:
דף הביתדו"ח על דיוני הועדות למעמד האשה בכנסת 28.7.15
 
דו"ח על דיוני הועדות למעמד האשה בכנסת 28.7.15
 
דו"ח על דיוני הועדות למעמד האשה בכנסת 28.7.15

להלן דו"ח על דיוני וועדות הכנסת אתמול, 28/7/15

1. ישיבת הוועדה למעמד האישה בנושא: נשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה:
בראשית הישיבה פתחה גב' טלילה שחר-רוזנברג מנציבות שירות המדינה בהצגת סקירה לפיה בשירות המדינה 70 אלף עובדים מהם 64% נשים. בין נושאי המשרות הבכירות כ-40% הן נשים. רק 3 מהן מכהנות כמנהלות בתי חולים. שירות עובדי המדינה מתכנן רפורמה מקיפה לקידום נשים למשרות הבכירות (דרגי א-ג') אך ציינה כי אין עדיין אגף ייעודי לצורך זה. למרות הכוונה להקימו על מנת להוביל רפורמה לקידום נשים לסגל הבכיר ולעתודה הניהולית וקביעת מנגנונים שיבטיחו שילוב של 50% נשים בדרגים אלה.
כיום, לדבריה מכהנות בכ- 40% מהמשרות הבכירות נשים, אך הנתון לא כולל את מערכת הביטחון. כלילתה בחישוב, תביא לירידה משמעותית של נתון הנשים המכהנות במשרות הבכירות. נוסף על כך, נתון זה לא משקף תמיד את ההיררכיה בשל העובדה שבמספר זה נכללות גם נשים המועסקות בתחום המשפטי. לדוגמא – אם יש אישה שמכהנת כיועצת משפטית, הרי שדרגתה דומה לזו של מנכ"ל אך היא כפופה למנכ"ל ויש בכך הטיה של הנתון המספרי ואין זה משקף את ההיררכיה הריאלית במשרד.
דרג א' בהיררכיה של עובדי נציבות שירות המדינה כולל מנכ"ל ומקביליו, כולל מנהלי בתי חולים גדולים. זוהי הנקודה שבה קשה ביותר להשפיע. שכן מינוי מנכ"לית הוא לעתים מינוי פוליטי ואחר וכולל קריטריונים המקשים מאד על שילוב של נשים.
בממוצע – מכהנות כ-44% בדרג הבכיר אך כאמור רק כ-40% בשני הדרגים הבכירים, ובלי הדרג המשפטי רק 36% בשלושת הדרגים הבכירים בשירות הציבורי (א-ג) ובשני הדרגים הבכירים – 28% בלבד.
מכון המידע והמחקר של הכנסת ביצע מחקר מיוחד לקראת הדיון. להלן הבולטים בממצאים:
בשירות המדינה מועסקים כיום 65.911 עובדים במשרות תקניות מתוכם 63% נשים (שונה מהמספר שנקבה הדוברת הקודמת). אך שיעור הנשים יורד משמעותית עם העלייה בסולם הדרגות ובכירות התפקידים.
באוקטובר 2013 מינה נציב שירות עובדי המדינה, משה דיין, ועדה לבחינת קידומן של נשים בשירות המדינה. בראש הוועדה עמדה דלית שטאובר. ההמלצות אומצו במלואן.
חרף העובדה שנשים מהוות קרוב לשני שליש מהעובדים בשירות המדינה רק 7% מהן מועוסקיות בארבע הדרגות הבכירות לעומת כ-15% מהגברים. כך רק 1.4% מהן מועסקות בדרגה העליונה לעומת 2.4% מהגברים ו6% בדרגה השלישית והרביעית לעומת כ-12% מהגברים. יותר ממחצית הנשים העובדות מועסקות בדרגה השמינית ומטה (56.6%) לעומת כ- 48% מהגברים.
הוברר, כי ככל שעולים בדרג הניהול, שיעור הנשים המועסקות יורד (שוב, לא כולל מערכת הביטחון, נתון שיוריד אף יותר את הממוצע).

נקודה נוספת בעלת משמעות – שיעור הנשים הניגשות למכרזים – קיים פער משמעותי בין שיעור הנשים הניגשות למכרזים (54%) ובין שיעור הנשים הניגשות למכרזי בכירים (35%) בלבד.
נתון נוסף מעניין בהקשר זה – שיעור הנשים המגישות מועמדות לוועדת איתור 29% בלבד.

התוצאה -בשנת 2014 כיהנו 7 נשים במשרת מנכ"ל מתוך 28 מנכלי"ם.בשנת 2015 (נתונים חלקיים) מכהנות 4 מנכ"ליות מתוך 26.

יש לציין כי בבדיקה מתכללת העסקה כרגיל ובשיטת העסקה על פי "חוזה בכירים" הרי בולטים הנתונים הבאים: (בהדגמה על משרד ראש הממשלה עולה)
כי סה"כ אחוז הנשים במשרד עומד על 45%
מהן בארבע הדרגות הבכירות 34%, בשלוש הניהול הבכירות ( א-ג) 25%, בדרגות א-ב 20% ובחוזה בכירים – 21%.
במשרד הדתות, לעומת זאת – 0% נשים בדרגות א-ב וחוזה בכירים.

השרה גילה גמליאל שהשתתפה בישיבה ציינה כדוגמה להתייחסות לשאלת שילוב הנשים ודפוסי הפעולה בנושא את העובדה, כי בוועדה לבדיקת תוצאות מבצע "צוק איתן" לא היתה אף לא אישה אחת. כמו כן ציינה, כי הנושא נובע, בין השאר, מחסמים במערכת ומחששות של הנשים לגשת למכרזי בכירים ובמיוחד לועדות איתור.

דוברות נוספות ציינו את הייצוג הנמוך של נשים מהמגזר הערבי בקרה שירות עובדי המדינה – 3% ומכך נובע כי העדרן מתפקידים בכירים.
הממונה על מעמד האישה במשטרת ישראל, תנ"צ יעל גיטלמן, ציינה, כי היא כפופה ישירות למפכ"ל, משתתפת בישיבות סגל הפיקוד הבכיר, האגף נהינה מתקציב ייחודי וכי מתקיימים מפגשי העצמה והכוונה לקידום נשים בשירות.
יועצת הרמטכ"ל למעמד האישה, היוהל"ן ציינה כי לפני כ-3 חודשים נערך כינוס מיוחד של נאט"ו לעניין מגדר בצבא. היא גם העלתה את הבעיה כי קצינות בדרגת אל"מ שהשתחררו והגישו מועמדות לתפקידי דירקטוריות בחברות הממשלתיות נדחו בשל העובדה ש"לא עמדו בתנאי הסף", של 10 שנים בתפקיד וכי היא מבקשת לתקן דרישה זו.

לסיום הנושא אני מבקשת להביא התבטאות של נציגת משרד הבריאות שבין דבריה ציינה (בשפה ציורית) כי הנשים נמצאות "בין רצפת דבק לבין תקרת זכוכית"...

ולסיום הדיון באופטימיות מסוימת הובטח, כי נושא שילוב הנשים במגזר הציבור יעמוד בראש סדר
של נציבות שירות עובדי המדינה.

2. מצבה ומעמדה של האישה בחברה החרדית

היה נושא הישיבה השנייה של הוועדה לקידום מעמד האישה.
הוועדה דנה במצבן הקשה של נשים חרדיות אשר משקיעות חמש שנות לימוד ובסופן הן מקבלות רק "אקוויוולנט" לתואר בחינוך, כלומר, תואר שאיננו מוכר ע"י המועצה להשכה גבוהה. הדבר מתבטא ביכולת לקבלת משרה ובשכר הנמוך. את הנושא העלתה הרבנית עדינה בר שלום, ראש המכללה החרדית בירושלים.
נושא נוסף שעלה הוא העובדה שנשים עובדים בחלקי משרה מה שמביא לשכר זעום ביותר, בין השאר, בשל העובדה שאין לנשים כל ברירה ועליהן לעבוד במסגרות מסויימות ומגבילות ביותר.

הרבנית עדינה בר שלום הוסיפה, כי הנשים החרדיות, על אף שנות הלימודים הארוכות, מופלות לרעה בשכר לעומת מקבילותיהן שלמדו במוסדות אקדמיים בשל עובדת היותן של רובן בוגרות של סמינרים. כן העלתה את שאלת העסקן של רווקות, הנאלצות למצוא עבודה רק בקרב נשים ואינן יכולות להיות מועסקות בחברה מעורבת.

נושא נוסף שעלה היה מצבן העגום של הגננות החרדיות החוות מצוקה גדולה בתנאי העסקתן ע"י עמותות – שכר נמוך במיוחד, פיטורין בגיל 55 ותנאים כ"בשוק עבדים פרימיטיבי". עלתה טענה קשה על עובדת התעלמות משרד החינוך ממציאות קשה זו.
יו"ר הוועדה, עאידה סאלימן, ציינה כי הוועדה תבדוק את תכניות הלימודים בסמינרים ואת האפשרות לקרדיטציה אקדמית כמו גם לנסות לבחון את שיפור איכות המשרות המוצעעות לנשים החרדיות. כמו כן יתבקש משרד החינוך להשיב על הטענות הקשות בדבר הארגונים העושקים את הגננות.

3. בוועדה המיוחדת לתיקון חוק התכנון והבנייה, העוסקת בהעברת נושא התכנון ממשרד הפנים למשרד האוצר היה ניסיון בולט להגדיל את מספר נציגי הממשלה בוועדות השונות – בעיקר ע"י תוספת נציגים של משרדי האוצר והפנים והפרת המאזן הקיים בין נציגי משרדי הממשלה לארגונים החברתיים ולרשויות המקומיות. במשך שעות של דיונים הוצעה תוספת של נציגים חברתיים וביניהם גם של ארגוני הנשים (ההצעה באה מהארגונים החברתיים ומחברי הכנסת). עדיין לא ברור כיצד ואם הסתיימה ההצבעה על כך.מה שכן ברור, ששוב לא היה כל ניסיון שהוא להוציא את נציגות ארגוני הנשים מגופי התכנון ובעיקר מהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה.


הכל טוב,
ציפי רון